החלטה בתיק תת"ע 6359-06-12

מבוא

לנאשם מיוחסת עבירה, כי ביום 17/06/12, בעת שנהג ברכב פרטי, בהיותו נהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים, הסיע ברכבו 4 נוסעים מבלי שישיב לצידו מלווה, בניגוד לסעיף 12א2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: " פקודה התעבורה").

בדיון שהתקיים ביום 28/02/13 העלה ב"כ הנאשם טענה מקדמית לפיה אין להשיב לאשמה מאחר ולצידו של הנאשם ישב חברו העונה לטענתו להגדרת מלווה, שכן הוא מחזיק ברישיון נהיגה פלסטינאי בתוקף. להוכחת טענתו הציג ב"כ הנאשם צילום רישיון נהיגה וגם אישור כניסה לישראל של המלווה, סעד חמאיסה ת.ז 907153746.

מנגד, טען ב"כ המאשימה, כי מבדיקה שערך השוטר במסוף המשטרתי עלה כי מדובר ברישיון שפג תוקפו.

לטענת ב"כ המאשימה גם אם היום יוצג רישיון נהיגה בתוקף מהרשות הפלסטינאית לא יהיה בכך בכדי ללמד דבר לגבי הסטטוס בו אותו נהג רשום ברשות.

עוד טוען ב"כ המאשימה, כי גם אם מדינת ישראל רוצה לאפשר לנהג פלסטינאי להיות מלווה של נהג ישראלי ישנה בעיה לבוא ולהוכיח שאכן אותו נהג אכן מורשה לנהוג ברשות הפלסטינאית.

משכך, לטענת ב"כ המאשימה, קיימות ראיות לכאורה אשר לכל הפחות ראויות לתשובת ההגנה ולהחלטת בית המשפט ויש לקבוע כי על הנאשם להשיב לאשמה.

דיון והכרעה

סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 קובע, כי:

           "לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן -

        ....

        (4) העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;"

לאמור, אם יודה נאשם בכל העובדות המפורטות בכתב האישום שהוגש נגדו לא יהא בסיס להרשעתו בעבירה המיוחסת לו ולכן אין טעם לקיים את הדיון (י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני כרך א מהדורה מעודכנת, תשס"ט - 2009, עמ' 1293 - 1294).

אין מחלוקת, כי הנאשם היה נהג חדש בזמן האירוע נשוא כתב האישום. כמו כן, אין מחלוקת כי סעד חמאיסה אכן ישב לצידו של הנאשם במועד האירוע. מכאן עולה השאלה האם מר סעד חמאיסה עונה להגדרת "מלווה" המופיעה בסעיף 12א1(א) לפקודת התעבורה.

סעיף 12א1(א) לפקודת התעבורה מגדיר מלווה כ" מי שמלאו לו 24 שנים או מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16  אף אם טרם מלאו לו 24 שנים אשר בידו רישיון נהיגה בר- תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות, וכן מי שמלאו לו שלושים שנים אשר בידו רישיון נהיגה כאמור שלוש שנים לפחות..... " (ההדגשה שלי- נ.מ).

למרות שב"כ הנאשם טען בפניי כי למלווה רישיון נהיגה בתוקף, התברר בדיעבד כי לא כך הדבר. שכן מעיון במסמכים שהציג ב"כ הנאשם עולה כי רישיון הנהיגה שהוצג היה בר תוקף עד לתאריך 15/01/12 ואילו האירוע נשוא כתב האישום ארע ביום 17/06/12 לאמור, רישיונו של המלווה לא היה בתוקף ומשכך, הוא אינו היה כשיר לשמש מלווה כהגדרתו בפקודת התעבורה גם אם אניח לטובת הנאשם שמי שמחזיק ברישיון נהיגה שהוצא ברשות יכול לשמש מלווה. שכן נקבע כי מלווה הינו מי אשר בידו רישיון נהיגה בר- תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות.  אציין, כי ב"כ הנאשם הציג בפניי רישיון עבודה בישראל למלווה אשר היה בתוקף במועד האירוע נשוא כתב האישום אולם, אין לכך כל רלוונטיות לענייננו מאחר וממילא הרישיון לא היה בתוקף.

לסיכום

לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי דין הטענה המקדמית להידחות וכי על הנאשם להשיב לאשמה.

אני קובע את התיק להקראה ליום 04/04/13 שעה 09:30.